אופיר יפתח

הנצחה • 6/8/2015 כניסות

יפתח נולד בקיבוץ רמת יוחנן ב-ז' ניסן תשכ"ו, 28.3.1966. בן זקונים להוריו לשרק'ה ובצלאל, אח צעיר לענת ולרותם. צמח ושגשג בערסל מגונן ומפנק בתוך משפחה רחבה ודואגת. חביב המטפלות, בן טיפוחים משובב לכל הקהילה.
היה בן 10 כשהמשפחה עזבה את הקיבוץ ועברה לקרית אונו. הקרע מן החמימות העוטפת הכביד עליו מאד. הרבה שתק והתגעגע לנוף האחר. גם בית הספר העירוני התובעני, ההישגי, התחרותי תבע התמודדות קשה ומתסכלת. אבל ב"תנועה", בקרב חבריו לשכונה – נפתח אט, אט ונהייה לחביבם של הכל: מרכז פעילות משולחת, ממזרי, שובב, שתקן, מצחיק כזה. כך גדל, עליז ומקובל, ילד נחת.
בקיץ בהיותו בן 12 וחצי נפטרה שרקה, אמא של יפתח. הוא הסתגר בסיבלו. אולם, כלפי חוץ, בין חבריו, מלבב ומלבלב כרגיל (כמעט..).
יפתח ובצלאל עברו למושב קדרון, קרוב לאחותו. שם השתלב במהירות בין החברים, בנוף, בעיסוקים, עזרה בעבודה, מרחבים, ציפורים, כלבים...
כאן נכנסה למסגרת רחל (חלחל), והוא קיבל אותה במאור פנים עם ולמרות הקשיים.
למד בבית הספר התיכון בגבעת ברנר. "שקט, תלמיד טוב ואחראי, עדין, נפש אצילה" – העידו עליו מוריו. הכל הלך לו בקלות, כמתת חסד. יצא לשנת שירות בגרעין 'עודד' העביר את הזמן בנעימים תוך תשלום צנוע למטלות חברתיות, לאומיות.
עם הגיוס לצה"ל אימץ את כל כוחו להיכלל דוקא במובחר, בהכי טוב. דבק בעקשנות ב'עורב - צנחנים' כך בחר, לזה חתר וכך היה. עבר את הטירונות והמסלול בקשיים פיסיים ומנטליים, בחריקת שן נחרצת וללא שמץ של תלונה. פעמיים זרחו עיניו הכחולות באושר ההצלחה. כשענדו לו 'כנפי צניחה' וכשקיבל את הכומתה האדומה.
יפתח נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים.