מושב קדרון

יעקב ניקו בן יצחק ויונה-פלומבה, נולד בעיר פרישטינה שביגוסלביה.

בזמן מלחמת העולם השניה שהה עם משפחתו במחנה הריכוז ברגן-בלזן, משם נשלחו ברכבת למחנה ההשמדה אוושוויץ. הרכבת נעצרה בדרכה ע"י הצבא הרוסי ובכך ניצלו חייהם.

בשנת 1949, בהיותו בן 12, עלה ארצה ודרך המעברה "ג'ליל" (גלילות) הגיע למושב קדרון עם הוריו, אחותו סלביה, הדודה מצד האב, מטילדה קלדרון, ומשפחתה, והדוד מצד האם, אשר בכר דוד, ומשפחתו.

את שנות נערותו העביר במושב בעזרה בעבודות המשק ובלימודי מכונאות טרקטורים.

במאי 1955 הגשים חלום והתגייס לצה"ל ליחידה 101 של הצנחנים.

התקופה היתה תקופת פעולות התגמול והוריו ניצולי השואה, הביעו התנגדות לגיוס בנם היחיד לשרות הקרבי אשר עליו חלם. יעקב הועבר לתל נוף והמתין לשיבוץ מחדש.

בזמן ההמתנה קרתה הטרגדיה - יעקב נפגע בתאונה ולאחר תקופה נפטר מפצעיו.

הובא למנוחות עולמים בבית הקברות במושב קדרון.

זכרו הועלה בספר ״מלחמת הצנחנים״ מאת אורי מילשטיין.