הורביץ נחמן

הנצחה • 6/8/2015

נחמן נולד בדגניה א' בכ"ה בשבט תרצ"ב 2 בפברואר 1932, בן לאסתר ויינר ולאהרון הורביץ - מוותיקי דגניה, אח לשושנק'ה ולדוד.

מנעוריו היה קשור בקשר עמוק לעבודת האדמה, לשדה ולפלחה. העבודה בשדה הייתה בשבילו דרך חיים ומקור לסיפוק. תמיד עבד מעבר לשעות המקובלות בחריש, בזריעה ובקציר. מעולם לא הסתפק ב"יש", ושאף תמיד לכבוש שטחים חדשים.
הוא התברך ביזמה, בכוח עשייה ובעקשנות, ואלה עמדו לו להגשים את רעיונותיו ואת תכניותיו בשטח החקלאות, וגם לסחוף אחריו חברים אחרים.
היה בין הראשונים שגויסו ע"י יוחאי בן-נון לחיל הים ל"שייטת 13".

בראשית שנות החמישים היה בין קבוצת חברים ש"נדדה" דרומה לאחוזם כדי לגדל תבואה באדמות המושב. היה זה מושב של עולים מצפון אפריקה, והם התקשו להתרגל לעבודה החקלאית ולאורח חיים של מושב. נוכחות חברי דגניה במקום עודדה וחזקה אותם.

עובדי הפלחה חיו באחוזם במשך כל השבוע, ורק בשבת חזרו לדגניה. אולם המרחק והתנאים הקשים לא הנמיכו את רוחו, וההתלהבות והחריצות היו אתו תמיד.
באחוזם הכיר את נימה, נישא לה בחודש שבט תשי"ז, ינואר 1957, ויחד באו לדגניה. כאן נולדה בתם הבכורה דורית. באוגוסט 1959 עברו לניר-משה, ושם נולדה בתם דפנה. מאוחר יותר עברו למושב קדרון בו את ביתם והקימו לעצמם משק ושם נולד בנם דרור.

בנוסף לעיבוד המטעים שלו עבד נחמן ב"אגרקסקו", בייצוא חקלאי, עד שחלה במחלה קשה ונפטר בהיותו בן 54 שנים בלבד בכ"ח בסיון תשמ"ו 5 ביולי 1986. השאיר אחריו את נימה אשתו ואת דורית, דפנה ודרור בניו. נחמן היה איש משפחה, בעל ואב למופת. אדם צנוע, נעים הליכות ונכון לעזור תמיד לכל סובביו.

לימים הוכר נחמן כחלל צה"ל. ועדת שמגר אשר בדקה את הקשר בין זיהום מי נחל הקישון לבין ריבוי מקרי מחלת הסרטן בקרב צוללים לשעבר של חיל הים קבעה כי נחמן נפטר ממחלה קשה בה לקה כתוצאה מהאימונים האינטנסיביים בהם נטל חלק במשך השנים בנחל הקישון ובהיותו לוחם ב"שייטת 13".

יהי זכרו ברוך