מושב קדרון

קדרון קשורה קשר הדוק עם גדרה. השמות השונים לאורך ההסטוריה כמו הגְדֵרה, גְדֵרָה, קדרון וקטרה מעידים על כך.

התקופה הכלקוליתית: משנת 3050 ועד 1250 לפנה"ס לערך.

בתקופה זו, מתחילים תושבי אגן הים התיכון ליצור חקלאות מסודרת. שרידים המעידים על כך מצויים בשיפולי תל קאטרה (מי שאינו ארכיאולוג לא ממש יבחין בכך). המקומיים הינם כנענים – עם שישב בתפזורת בבל הארץ.

תקופת המקרא: מ-"התנחלות האבות" 1250 עד 1025 לפנה"ס.

כאן מכונה הישוב "הגדרה". ככל הנראה בלט המקום בגדרות שהקיפו את חצרות המתישבים. השבט שחלש על האזור הוא שבט יהודה.

בספר יהושע עוסק התנ"ך בהגדרה טריטוריאלית של השבטים לפי ערים ומקצה לשבט יהודה את אזורו: "בשפלה אשתאול וצרעה… ושערים ועדיתים והגְדֵרה וגדרותיים ערים ארבע-עשרה וחצריהן" (יהושע ט"ו 33-36).

(גדרות ומקדה אגב, הינן ערים הנזכרות כאן ללא זיהוי ארכיאולוגי, אך זכו ל"החייאה" בשמה של המועצה שלנו ובישוב הסמוך.

הגדֵרה/קדרון, נזכרת כאן עם ערים המוכרות כתילים מפורסמים: עזקה, זנוח (כיום "חירבת א-זנוע"), ירמות (תל ירמות לצד כביש בית שמש – בית גוברין), ציקלג (תל חליף" ליד להב) ועוד.

תקופת בית שני והתלמוד: החל מימי החשמונאים 170 לפנה"ס ועד 135 לספירה:

בתקופה זו מופיע השם קדרון בפעם הראשונה לגדרה. הסיבה: שיבוש יווני/הלניסטי ל"גדרה" עם סיומת יוונית אופינית.

המקור עליו ניתן להסתמך הוא ספר חשמונאים א'. הסיפור הקשור לקדרון הוא המערכה בין יוחנן הורקנוס המלך החשמונאי ובין קנדבאיוס גנרל בצבא אנטיוכוס ה- 7. אנטיוכוס ציוה על פיקודו לבצר את העיר קדרון, לנטר ולבלום תנועת כוחות חשמונאים. אולם באישון לילה נעו כ- 2 רבבות חיילי יהודה ממודיעין, עברו לתל גזר עד שנערכו על גדתו הצפונית של נחל שורק. באור ראשון הניסו את החיל היווני לכיוון אשדוד (חשמונאים א' 17). מסעיר בהתחשב שבשטח זה היה פרדס משותף של קדרון ומוצעות בו כיום דירות למכירה.

התקופה הביזנטית

בתחום המושב היה ישוב קטן שלא זוהה בשם ששכן בשיא הגובה של גבעת הברכה. ריכוז אבני גויל ואבני פסיפס מעידים על כך. יתכן שזהו נסיון ראשון לביצוע הרחבה בקדרון… בתל קדרון עצמו, ניתן לגלות מטבעות מימי האימפריה הרומית המעידים על פעילותו בתקופה זו.

לאחר מרד בר-כוכבא (שנת 132 ספירה), מדלדל הישוב הארץ. הישוב נטוש כנראה.

ימי הביניים – שנים 1200-1400 לספירה.

הממלוכים השתמשו בגבעת "קאטארה" כתחנת דאר, כחלק מביצור קו החוף (שֶׁלָה מגשימה חלום ממלוכי עתיק…)התל שימש גם לתצפית ואבטחת שיירות מחשש לפלישת הפראנקים מהים.

המעבר מהשלטון התורכי לבריטי

בתצלום אויר של הגרמנים משנת 1917, נראה היטב הכפר העלוב קאטרה מדרום מזרח לתל-קדרון ולידו כניגוד חריף המושב הביל"וית גדרה. המייג'ור קאנט היוז מהקורפוס האוסטרלי שעבר כאן בשנה זו, העיד על הניגוד בין הזוהמה של בקתות הטיט לחצרות הנאות של גדרה.

ב- 13 בנובמבר בשעה 16:00 אחה"צ, כבשו הבריטים את התל מידי התורכים לאחר יום קרב מר, כחלק מכיבוש רכס הכורכר של גבעת ברנר בפרט ודחיקת התורכים צפונה לירקון בכלל.

בשנת 1949 נוסד המושב בידי עולים מיגוסלביה – והשאר כבר ידוע.