אילן קרן

הנצחה • כניסות

אילן נולד ביום ה' באלול תש"ז 21.8.1947 בפתח-תקוה. הוריו, ממייסדי מושב קדרון ומקימיו. אביו, מנחם קרן-קראוס, כיהן כיו"ר ועד המושב ופעל רבות למען קידום המושב והתפתחותו. אמו, רבקה קרן, היתה חקלאית ופסלת אשר פסליה ואנדרטאות שהקימה לזכר הנופלים, מוצבים במושב וברחבי הארץ.


אילן למד במחזור ב' בבית הספר היסודי "בית-אור" ובבית הספר התיכון חקלאי "מקווה-ישראל". הוא היה חרוץ ופעלתני מאד. עבד במשק בעבודת האדמה ובלול, ועסק בעבודות נגרות ובנגינה כתחביב. היה נעים הליכות, צנוע, חברותי ומוכן תמיד להושיט יד לעזרה, לחברים ומשפחה.


אילן גויס לצה"ל בחודש מאי 1965 ושירת בחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק, בקורס מפקדי טנקים ובקורס לקציני שריון. היה קצין מוכשר, מסור ויעיל, בעל יכולת ויוזמה. במהלך קורס הקצינים פרצה מלחמת ששת הימים, אילן סופח לחטיבה 7 ונלחם בחצי האי סיני. לאחר שירות בצבא קבע השתחרר מצה"ל ושירת במילואים. ביולי 1973 שימש כמפקד מוצב החרמון.

בגיל 22 התקבל לעבודה בחברת "אגרקסקו" והתגלה כבעל כושר אירגוני ובעל כושר חשיבה וביצוע מעולים. עד מהרה התקדם והגיע לדרגת ניהול ונשלח לסניפי החברה באנגליה, צרפת ואיטליה, כדי לסייע בפעילות החברה. מנהל סניף החברה בלונדון כתב עליו: "עם כולם נהג בדרכי נועם ובשקט, בעקביות, תוך מסירות מופלאה לתפקידו. הוא לא בחל בשום עבודה, תמיד מוכן היה לנסוע לכל מקום ובכל עת, כדי לעזור ולפתור בעיות שהתעוררו. את עבודתו עשה בצניעות ללא יהירות והתנשאות". כשחזר מחו"ל התמנה למנהל מסוף "אגרקסקו" באשדוד והנהיג בו שינויים מרחיקי לכת.


בשנת 1971 הצטרף אילן כסגן מפקד פלוגה לגדוד 134 של אוגדה 36. הגדוד כלל טנקיסטים צעירים ומיומנים ופלוגות סיור ותיקות ובעלות נסיון. במלחמת יום הכיפורים השתתף עם יחידתו, בפיקודו של סא"ל חנני תבור, בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. חיילי היחידה לחמו בחירוף נפש על מנת להדוף את הסורים, הגיעו להישגים אך ספגו פגיעות רבות בנפש. ביום ב' י"ב בתשרי תשל"ד 8.10.1973 נפל אילן בקרב ביהודיה, ליד ציר הנפט. אילן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב קדרון והשאיר אחריו אם רבקה ואח עמוס. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: "אילן היה חייל טוב ונאמן, ביצע בדבקות את כל המוטל עליו והיה אהוד על כולם".


אמו רבקה יצרה את הפסל "אם מבכה את בנה" לזכרו, בחצר ביתה ובאנדרטה לזכרם של חללי גדוד 134 בסמוך לקיבוץ עין זיוון ברמת-הגולן.